מזרחי, במדבר ו׳:י״ז

מפרשים:
1 יעשה זבח שלמים על סל המצות ישחט את השלמי' על מנת לקדש את הלחם. פי' מלת יעשה כמו ישחט משום שבע' השחיטה תליא מילתא שאם חשב אז לאכלו חוץ לזמנו או חוץ למקומו פגול הוא לא ירצה אבל אם לא חשב בשעת שחיטה שום מחשבה פוסלת אע"פ שחשב בה בעת ההקרבה אין בכך כלום גם פירש על סל המצות על מנת שיקדש על המצות מפני שהמובן מיעשה זבח שלמי' על סל המצות הוא שישחט הזבח סל הסל שבו המצות גם פירש על סל המצות כמו על הלחם מפני שבזולת זה יובן על מנת לקדש את הסל שבו הלחם ולא את הלחם שבסל:
2 את מנחתו ואת נסכו של איל. דלא תימא של כל אחד ואחד מהנזכרים לעיל ואע"פ שהאיל בכלל שאר אלים הטעונין נסכים היה בפרשת נסכי' הדר כתביה הכא להקיש אליו מה איל מיוחד שבא בנדר ובנדבה אף כל שבא בנדר ובנדב' יצא חטאת וכיוצא בו שאינן באין בנדר ובנדבה ולמדנו מכאן דקרא דומנחתם ונסכיה' דלעיל לא קאי אלא אעולה ושלמים בלבד כדתניא בפרק שתי מדות: